אף אחד מאיתנו לא מתכנן לאבד את יכולתו לעבוד, אך למרבה הצער, אובדן כושר עבודה הוא מציאות שמשפיעה על אלפי ישראלים מדי שנה. בין אם מדובר בתאונה פתאומית, מחלה מתפתחת או בעיה בריאותית כרונית, ההשלכות של אובדן כושר העבודה עלולות להיות מרחיקות לכת ולהשפיע על כל תחומי החיים. במאמר זה נסקור את כל ההיבטים החשובים של אובדן כושר עבודה – החל מההגדרות המשפטיות, דרך אפשרויות הביטוח השונות, ועד להתמודדות המעשית והרגשית עם המצב.
מהו אובדן כושר עבודה?
אובדן כושר עבודה מתייחס למצב שבו אדם אינו מסוגל להמשיך בעבודתו הרגילה או בעיסוקו המקצועי באופן זמני או קבוע, בשל בעיה רפואית, תאונה או מחלה. בתרחיש כזה, האדם מאבד את היכולת להרוויח את הכנסתו הרגילה, דבר שיכול להוביל לקשיים כלכליים משמעותיים.
הגדרה משפטית וביטוחית
מבחינה משפטית וביטוחית, ישנן מספר הגדרות לאובדן כושר עבודה, והן משתנות בין גופים שונים:
- ביטוח לאומי – מגדיר אובדן כושר עבודה כמצב שבו אדם איבד לפחות 50% מיכולתו להשתכר בשל ליקוי רפואי.
- חברות ביטוח – לרוב מגדירות אובדן כושר עבודה כמצב שבו המבוטח אינו מסוגל לעסוק בעיסוקו או במקצועו שבו עסק לפני קרות מקרה הביטוח, או בעיסוק סביר אחר המתאים להשכלתו, ניסיונו והכשרתו.
- קרנות פנסיה – בדרך כלל מתייחסות לאובדן כושר עבודה כמצב שבו העמית אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי במשך תקופה מוגדרת.
חשוב להבין שההגדרות האלו אינן זהות, ויש להן השלכות משמעותיות על הזכאות לקבלת תגמולים וקצבאות. למשל, אדם עשוי להיות מוכר כבעל אובדן כושר עבודה על-ידי חברת הביטוח שלו, אך לא על-ידי הביטוח הלאומי, או להיפך.
סוגים שונים של אובדן כושר עבודה
אובדן כושר עבודה יכול להיות מסווג במספר אופנים:
- מבחינת משך הזמן:
- זמני – מצב שבו האדם יוכל לחזור לעבודתו לאחר תקופת החלמה או שיקום.
- קבוע – מצב שבו האדם לא יוכל לחזור לעבודתו הקודמת לעולם.
- מבחינת היקף הפגיעה:
- חלקי – אובדן חלק מיכולת העבודה (למשל, 50% או 75%). בין 25% ל- 74%
- מלא – אובדן מלא של יכולת העבודה (100%).75% ומעלה
- מבחינת סוג העיסוק:
- עיסוק ספציפי – אובדן היכולת לעסוק במקצוע הספציפי שבו עסק האדם לפני הפגיעה.
- כל עיסוק – אובדן היכולת לעסוק בכל עיסוק שהוא.
הסיווג הזה חשוב במיוחד בהקשר של פוליסות ביטוח אובדן כושר עבודה, שכן סוג הכיסוי משפיע מאוד על התנאים לקבלת תגמולי ביטוח.
סיבות נפוצות לאובדן כושר עבודה
אובדן כושר עבודה יכול להתרחש בשל מגוון רחב של סיבות רפואיות ונסיבות חיים. הבנת הגורמים הנפוצים יכולה לסייע במניעה ובהתכוננות מתאימה.
פציעות ותאונות
תאונות ופציעות הן מהסיבות השכיחות ביותר לאובדן כושר עבודה פתאומי:
- תאונות עבודה – פציעות שאירעו תוך כדי ועקב העבודה, כמו נפילות, פגיעות מכשירים, חשיפה לחומרים מסוכנים ועוד.
- תאונות דרכים – עלולות לגרום לפציעות קשות שמונעות חזרה לעבודה סדירה, במיוחד בעבודות הדורשות מאמץ פיזי.
- תאונות ספורט – פציעות ספורט חמורות עלולות להשפיע על יכולת העבודה, במיוחד בענפי ספורט מקצועי או בעבודות פיזיות.
- תאונות בית – נפילות, כוויות, חתכים עמוקים ופציעות אחרות בבית עלולות גם הן להוביל לאובדן כושר עבודה זמני או ממושך.
במקרים של תאונות עבודה, חשוב לדעת שקיימות זכויות מיוחדות במסגרת חוק הביטוח הלאומי והתקנות הנלוות אליו.
מחלות כרוניות ומצבים רפואיים
מחלות ומצבים רפואיים מהווים סיבה משמעותית נוספת לאובדן כושר עבודה, במיוחד בגילאים מבוגרים יותר:
- מחלות לב וכלי דם – אירועי לב, אי-ספיקת לב כרונית, יתר לחץ דם חמור ועוד.
- סרטן – טיפולים אונקולוגיים משפיעים על יכולת העבודה, ולעתים גם לאחר ההחלמה נותרות מגבלות.
- מחלות אוטואימוניות – מחלות כמו טרשת נפוצה, זאבת, דלקת מפרקים שגרונית ואחרות עלולות לפגוע ביכולת העבודה הסדירה.
- מחלות נוירולוגיות – פרקינסון, ALS, אלצהיימר ומחלות דומות.
- בעיות אורתופדיות – כאבי גב כרוניים, בעיות בפרקים, שברים מורכבים ופגיעות בעמוד השדרה.
- סוכרת מסובכת – במקרים של סיבוכים קשים הפוגעים בתפקוד.
אחת הבעיות עם מחלות כרוניות היא שלעתים הפגיעה בכושר העבודה היא הדרגתית, וקשה לקבוע בדיוק מתי התרחש אובדן כושר העבודה, דבר שיכול להקשות על תביעות ביטוח.
בעיות נפשיות
בשנים האחרונות גוברת ההכרה בכך שגם בעיות נפשיות עלולות להוביל לאובדן כושר עבודה:
- דיכאון קליני – במקרים חמורים, דיכאון יכול למנוע מאדם לתפקד בעבודתו.
- הפרעות חרדה – חרדה חברתית חמורה, התקפי פאניקה תכופים או הפרעה פוסט-טראומטית (PTSD) עלולים להקשות מאוד על שמירת מסגרת עבודה סדירה.
- הפרעות אכילה – במקרים חמורים עלולות להוביל לאשפוזים ממושכים ולחוסר יכולת לעבוד.
- סכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות – עלולות לפגוע משמעותית ביכולת העבודה, במיוחד בתקופות של התפרצות המחלה.
למרות שחלה התקדמות בהכרה בבעיות נפשיות כגורם לאובדן כושר עבודה, עדיין קיים קושי בהוכחת הקשר הסיבתי והיקף הפגיעה, בהשוואה לבעיות פיזיות שניתן לאבחן בבדיקות אובייקטיביות.
ביטוח אובדן כושר עבודה
נוכח הסיכון המשמעותי של אובדן כושר עבודה והשלכותיו הכלכליות, ביטוח אובדן כושר עבודה הוא כלי חשוב להתמודדות עם אירוע כזה.
מהו ביטוח אובדן כושר עבודה?
ביטוח אובדן כושר עבודה הוא מוצר פיננסי המיועד לספק הכנסה חלופית במקרה שאדם מאבד את יכולתו לעבוד בשל בעיה רפואית. למעשה, זהו סוג של “ביטוח הכנסה” שמטרתו לשמר את רמת החיים של המבוטח ומשפחתו גם בתקופות שבהן אינו יכול להרוויח את פרנסתו.
הביטוח מספק תשלום חודשי (בדרך כלל כאחוז מהשכר המבוטח) למשך תקופת אי-הכושר, עד לגיל פרישה או עד לחזרה לעבודה מלאה, בהתאם לתנאי הפוליסה.
מרכיבי הפוליסה העיקריים כוללים:
- הגדרת אובדן כושר עבודה – כפי שצוין קודם, זו יכולה להיות הגדרה של “עיסוק ספציפי” או “כל עיסוק”.
- סכום הפיצוי החודשי – בדרך כלל עד 75% מהשכר החודשי הממוצע לפני הפגיעה.
- תקופת המתנה – פרק הזמן שחולף מרגע אובדן כושר העבודה ועד תחילת תשלום הפיצוי.
- תקופת הפיצוי – משך הזמן שבו ישולמו תגמולי הביטוח, עד גיל מסוים או לכל החיים.
- שחרור מתשלום פרמיות – בתקופת אי-הכושר, המבוטח פטור מתשלום פרמיות.
חשוב להדגיש שביטוח אובדן כושר עבודה איננו תחליף לביטוח לאומי או לקצבת נכות, אלא השלמה למערכות אלו שמיועדת לשמר רמת חיים גבוהה יותר.
סוגי ביטוחים הקיימים בשוק
בשוק הישראלי קיימים מספר סוגים של ביטוחי אובדן כושר עבודה:
ביטוח פרטי מול ביטוח קבוצתי
ביטוח פרטי:
- נרכש באופן אישי מחברת ביטוח.
- הפרמיה נקבעת לפי גיל, מצב בריאותי, עיסוק וסכום הביטוח.
- יתרונות: תנאים קבועים לאורך זמן, אפשרות להתאמה אישית, נשאר בתוקף גם במעבר בין מקומות עבודה.
- חסרונות: יקר יחסית, דורש חיתום רפואי מקיף.
ביטוח קבוצתי:
- נרכש במסגרת קבוצתית, לרוב דרך מקום העבודה או ארגון מקצועי.
- הפרמיה נמוכה יותר בזכות כוח הקנייה הקבוצתי.
- יתרונות: מחיר נמוך יותר, לרוב ללא חיתום רפואי או בחיתום מקל.
- חסרונות: התנאים עלולים להשתנות עם חידוש הפוליסה, הכיסוי מסתיים בעזיבת הקבוצה.
עם זאת, חשוב לציין שבשנים האחרונות חלו שינויים רגולטוריים משמעותיים בתחום הביטוחים הקבוצתיים, ויש להתעדכן לגבי המצב העדכני בעת רכישת הביטוח.
תקופות המתנה והשפעתן על הפרמיה
תקופת ההמתנה היא אחד הגורמים המשמעותיים המשפיעים על עלות הפוליסה:
-
- תקופת המתנה קצרה: (30-60 יום)
- יתרונות: קבלת פיצוי מהר יחסית לאחר אובדן כושר העבודה.
- חסרונות: פרמיה גבוהה יותר.
- מתאימה למי: עצמאים, בעלי עסקים קטנים, מי שאין להם חסכונות משמעותיים.
- תקופת המתנה בינונית: (90-180 יום)
- יתרונות: איזון סביר בין עלות לכיסוי.
- חסרונות: תקופה לא מבוטלת ללא הכנסה.
- מתאימה למי: שכירים עם ימי מחלה צבורים, מי שיש להם חסכונות לכמה חודשים.
- תקופת המתנה ארוכה: (שנה ומעלה)
- יתרונות: פרמיה נמוכה משמעותית.
- חסרונות: צורך בהתמודדות כלכלית ממושכת ללא פיצוי.
- מתאימה למי: בעלי חסכונות משמעותיים, מי שמעוניינים בהגנה רק מפני אובדן כושר עבודה ממושך.
בחירת תקופת ההמתנה המתאימה תלויה במצבו הכלכלי של המבוטח ובמקורות הכנסה חלופיים שעומדים לרשותו בתקופה הראשונית של אובדן כושר העבודה.
זכויות וזכאויות במקרה של אובדן כושר עבודה
אדם שאיבד את כושר עבודתו זכאי למגוון זכויות וקצבאות ממקורות שונים, בהתאם לנסיבות ולעמידה בתנאי הזכאות.
קצבת נכות מביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי מעניק קצבת נכות למי שאיבד את כושר עבודתו בשיעור של 50% לפחות. להלן המידע העיקרי:
תנאי זכאות:
- תושב ישראל בגיל 18 עד גיל פרישה.
- נכות רפואית משוקללת בגובה 60% לפחות (או 40% בהנחה שיש לפחות סעיף ליקוי אחד משמעות בגובה 25% לפחות)
- אובדן כושר השתכרות של 50% לפחות עקב ליקוי רפואי.
- חוסר בהכנסות או הכנסות נמוכות מסף מסוים (משתנה מעת לעת).
תהליך התביעה:
- הגשת טופס תביעה לקצבת נכות.
- בדיקה על-ידי רופא מטעם הביטוח הלאומי.
- קביעת דרגת אי-כושר השתכרות על-ידי פקיד התביעות.
- החלטה על זכאות וגובה הקצבה.
סוגי קצבאות:
- קצבת נכות כללית – למי שאיבד כושר עבודה בשל מחלה או תאונה שאינה קשורה לעבודה.
- קצבת נכות מעבודה – למי שנותרה נכות צמיתה בעקבות פגיעה בעבודה או מחלת מקצוע
חשוב לדעת שהליך ההכרה בנכות בביטוח הלאומי הוא מורכב, ולעתים קרובות נדרשים ערעורים וסיוע משפטי מקצועי להשגת הזכויות המלאות.
זכויות מול מעסיקים ומקום העבודה
עובד שאיבד את כושר עבודתו נהנה ממספר זכויות מול המעסיק:
- ימי מחלה – ניצול ימי המחלה הצבורים, בהתאם לחוק דמי מחלה (עד 18 יום לשנת עבודה, או לפי הסכם קיבוצי/חוזה אישי).
- איסור פיטורין – קיימות מגבלות על פיטורי עובד בתקופת מחלה, במיוחד אם הפיטורין קשורים למצבו הרפואי.
- התאמות במקום העבודה – מעסיק מחויב לבצע התאמות סבירות שיאפשרו לעובד עם מוגבלות להמשיך בעבודתו, בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
- משרה חלקית – במקרים של אובדן כושר עבודה חלקי, יש אפשרות לעבור למשרה חלקית או לתפקיד מותאם.
- פיצויי פיטורין – במקרה של פרישה מהעבודה עקב מצב בריאותי, העובד זכאי לפיצויי פיטורין מלאים גם אם היוזמה להפסקת העבודה היא שלו.
חשוב לציין שהזכויות הללו משתנות בהתאם לוותק, להסכמים קיבוציים ולחוזה האישי של העובד.
סיוע מקרנות פנסיה
רוב קרנות הפנסיה בישראל כוללות כיסוי לאובדן כושר עבודה כחלק אינטגרלי מהתוכנית:
- קצבת נכות מקרן פנסיה – תשלום חודשי למי שאיבד את כושר עבודתו (בדרך כלל בשיעור של 75% מהשכר המבוטח).
- שחרור מתשלום דמי גמולים – בתקופת הנכות, הקרן ממשיכה להפקיד כספים לחיסכון הפנסיוני של העמית, כך שהפגיעה בקצבת הזקנה העתידית מצטמצמת.
- הליך תביעה – יש להגיש טופס תביעה לקרן הפנסיה, בצירוף מסמכים רפואיים ואישורים נדרשים.
יש לשים לב שההגדרות של אובדן כושר עבודה בקרנות הפנסיה עשויות להיות שונות מאלו של הביטוח הלאומי או של פוליסות ביטוח פרטיות.
התמודדות מעשית עם אובדן כושר עבודה
מעבר להיבטים הכלכליים והביטוחיים, אובדן כושר עבודה דורש התמודדות מעשית ונפשית מורכבת.
שיקום תעסוקתי
שיקום תעסוקתי הוא תהליך שמטרתו להחזיר את האדם למעגל העבודה, בהתאם ליכולותיו ולמגבלותיו החדשות:
- שיקום מקצועי בביטוח לאומי – מקבלי קצבת נכות זכאים לשירותי שיקום מקצועי, הכוללים:
- אבחון תעסוקתי והכוונה מקצועית.
- מימון לימודים או הכשרה מקצועית.
- סיוע במציאת מקום עבודה מתאים.
- דמי שיקום בתקופת הלימודים.
- תוכניות שיקום פרטיות – חברות ביטוח רבות מציעות תוכניות שיקום למבוטחים שאיבדו את כושר עבודתם, במטרה לסייע להם לחזור לעבודה ולהפחית את תשלומי הביטוח.
- מרכזי שיקום מקצועיים – מוסדות ייעודיים המספקים שירותי שיקום מקיפים, כולל טיפולים, הכשרה וליווי.
חשוב להתחיל את תהליך השיקום מוקדם ככל האפשר, כדי להגדיל את סיכויי החזרה המוצלחת לעבודה.
התאמות במקום העבודה
במקרים רבים, התאמות במקום העבודה יכולות לאפשר חזרה לעבודה גם למי שנותר עם מגבלות:
- התאמות פיזיות – כגון שולחן מתכוונן, כיסא ארגונומי, אביזרי עזר שונים.
- התאמת שעות העבודה – מעבר למשרה חלקית, שעות עבודה גמישות, אפשרות לעבודה מהבית.
- התאמת תפקידים – שינוי הגדרת התפקיד, חלוקה מחדש של משימות, מעבר לתפקיד אחר באותו מקום עבודה.
- טכנולוגיה מסייעת – שימוש בתוכנות ואביזרים טכנולוגיים המסייעים להתגבר על מגבלות (כגון תוכנות להקראת טקסט, תוכנות לזיהוי קולי, אמצעי הקלדה מותאמים).
- ליווי וחניכה – תקופת הסתגלות מדורגת עם חונך או מלווה במקום העבודה.
חשוב לדעת שמעסיקים מחויבים על פי חוק לבצע התאמות סבירות שיאפשרו לעובד עם מוגבלות לבצע את עבודתו. במקרים רבים, מעסיקים יכולים לקבל סיוע כספי מהמדינה למימון ההתאמות הנדרשות.
הסבה מקצועית
כאשר אובדן כושר העבודה הוא משמעותי ואינו מאפשר חזרה לעיסוק הקודם, הסבה מקצועית היא אפשרות חשובה:
- בחירת מקצוע חדש – הערכה מחודשת של היכולות, הכישורים והמגבלות, ובחירת מקצוע שמתאים למצב החדש.
- לימודים והכשרה – רכישת מיומנויות והשכלה הנדרשות למקצוע החדש, לעתים במימון הביטוח הלאומי או קרנות שיקום.
- שילוב הדרגתי – כניסה הדרגתית לתחום החדש, לעתים באמצעות התמחות, התנדבות או משרה חלקית.
- עבודה עצמאית – במקרים מסוימים, מעבר לעבודה עצמאית יכול לאפשר גמישות רבה יותר בהתמודדות עם המגבלות.
הסבה מקצועית היא תהליך מאתגר שדורש השקעה רבה, אך היא יכולה להוביל לאיכות חיים טובה יותר ולסיפוק מקצועי חדש.
שאלות ותשובות נפוצות בנושא אובדן כושר עבודה
האם אפשר לקבל במקביל קצבת נכות מהביטוח הלאומי ותגמולי ביטוח מפוליסת אובדן כושר עבודה?
כן, בהחלט. קצבת הנכות מהביטוח הלאומי וביטוח אובדן כושר עבודה הם שני מקורות שונים ובלתי תלויים. ניתן לקבל תשלומים משניהם במקביל, וזה אף מומלץ כדי לשמור על רמת חיים סבירה. עם זאת, יש פוליסות ביטוח שבהן קיים סעיף קיזוז, המפחית את תשלומי הביטוח בסכום שמתקבל מהביטוח הלאומי (במידה ומדובר בקצבת נכות מעבודה בלבד), ולכן חשוב לבדוק את תנאי הפוליסה.
מה ההבדל בין אובדן כושר עבודה זמני לקבוע?
אובדן כושר עבודה זמני מתייחס למצב שבו הפגיעה ביכולת העבודה היא לתקופה מוגבלת, ולאחריה צפויה חזרה מלאה או חלקית ליכולת העבודה הקודמת. לעומת זאת, אובדן כושר עבודה קבוע הוא מצב שבו הפגיעה ביכולת העבודה היא בלתי הפיכה, ולא צפוי שיפור משמעותי במצב.
ההבדל משפיע על סוגי התגמולים והטיפול: במקרה של אובדן כושר זמני, יושם דגש על טיפול רפואי ושיקום, בעוד שבמקרה של אובדן כושר קבוע, הדגש יהיה על הסתגלות למצב החדש, הסבה מקצועית ותמיכה לטווח ארוך.
האם אפשר לעבוד במשרה חלקית ועדיין לקבל תגמולי ביטוח אובדן כושר עבודה?
בפוליסות חדשות, קיימת לרוב אפשרות לקבל תגמולים חלקיים במקרה של חזרה לעבודה חלקית, בהתאם לשיעור אובדן כושר העבודה. למשל, אם נקבע אובדן כושר עבודה של 50%, ניתן לעבוד בהיקף של 50% ולקבל 50% מסכום הביטוח המלא.
מדובר במנגנון חשוב שמעודד חזרה הדרגתית לשוק העבודה ומאפשר שילוב בין עבודה חלקית לבין קבלת תמיכה כלכלית. עם זאת, חשוב לבדוק את תנאי הפוליסה הספציפית, שכן ישנם הבדלים בין חברות הביטוח השונות.
מתי כדאי לרכוש ביטוח אובדן כושר עבודה?
ככלל, מומלץ לרכוש ביטוח אובדן כושר עבודה מוקדם ככל האפשר, עדיף בגילאים צעירים, מהסיבות הבאות:
- הפרמיה נמוכה יותר ככל שמצטרפים בגיל צעיר יותר.
- סיכוי גבוה יותר לעבור חיתום רפואי בהצלחה, לפני התפתחות בעיות רפואיות.
- הגנה מוקדמת מפני הסיכון של אובדן כושר עבודה, שיכול להתרחש בכל גיל.
הזמן האידיאלי לרכישת הביטוח הוא בתחילת החיים המקצועיים, כאשר מתחילים להרוויח משכורת משמעותית ויש תלויים בהכנסה (בן/בת זוג, ילדים, משכנתא).
כמה זמן נמשכים תגמולי ביטוח אובדן כושר עבודה?
משך תשלום התגמולים תלוי בתנאי הפוליסה. ברוב הפוליסות החדשות, התגמולים משולמים כל עוד המבוטח נמצא במצב של אובדן כושר עבודה, ולכל המאוחר עד גיל הפרישה (בדרך כלל 67 לגברים ו-65 לנשים, או בהתאם להגדרות בפוליסה).
בפוליסות ישנות יותר, לעתים הוגדרה תקופת תשלום מרבית (כגון 5 שנים או 10 שנים). חשוב לבדוק את הפוליסה הספציפית כדי לדעת את תקופת התשלום המדויקת.
סיכום
אובדן כושר עבודה הוא אירוע משמעותי שיכול להשפיע על כל היבטי החיים – הכלכליים, המקצועיים, החברתיים והרגשיים. ההיערכות מראש באמצעות רכישת ביטוח מתאים יכולה לספק רשת ביטחון חיונית במקרה של פגיעה ביכולת העבודה.
במקרה של אובדן כושר עבודה, חשוב לפעול במספר מישורים במקביל: לממש את הזכויות מול הביטוח הלאומי, חברת הביטוח, המעסיק וקרן הפנסיה; להשקיע בטיפול רפואי ושיקומי כדי לשפר את המצב ככל האפשר; ולבחון אפשרויות של התאמות במקום העבודה או הסבה מקצועית במידת הצורך.
למרות האתגרים הרבים הכרוכים באובדן כושר עבודה, עם הכנה נכונה, ידע על הזכויות וטיפול מקצועי, ניתן להתמודד בהצלחה עם המצב ולבנות מחדש חיים מספקים ומשמעותיים.
שאלות נפוצות
- האם יש הבדל בין “אובדן כושר עבודה” ל”נכות“?
כן, יש הבדל משמעותי. “נכות” מתייחסת למצב רפואי ספציפי ונמדדת באחוזים בהתאם לחומרת הפגיעה בתפקוד הגוף. לעומת זאת, “אובדן כושר עבודה” מתייחס להשפעה של המצב הרפואי על היכולת לעבוד ולהשתכר. אדם יכול להיות בעל נכות משמעותית אך ללא אובדן כושר עבודה (למשל, אדם שנפגע ברגליו אך עובד במקצוע משרדי), ולהיפך.
- איך נקבעת דרגת אובדן כושר העבודה?
דרגת אובדן כושר העבודה נקבעת באופן שונה בגופים שונים. בביטוח הלאומי, פקיד התביעות קובע את דרגת אי-הכושר בהתבסס על חוות דעת רפואית, גיל, השכלה, מקצוע וכושר השתכרות. בחברות ביטוח, הקביעה נעשית על-ידי רופאים מטעם החברה בהתאם להגדרות בפוליסה. במקרה של מחלוקת, ניתן לערער על הקביעה או לפנות לבית המשפט.
- האם קיימות הטבות מס למי שיש לו אובדן כושר עבודה?
כן, קיימות מספר הטבות מס:
- פטור ממס הכנסה על קצבת נכות מהביטוח הלאומי.
- פטור ממס על חלק מתגמולי ביטוח אובדן כושר עבודה (בהתאם לתנאים מסוימים).
- פטור מתשלום מס הכנסה למי שנקבעה לו נכות של 90% ומעלה או 100% לתקופה מסוימת.
- הנחה בארנונה למי שיש לו דרגת אי כושר מסוימת. מומלץ להתייעץ עם יועץ מס או רואה חשבון לגבי ההטבות הספציפיות.
- מה קורה כאשר מגיעים לגיל פרישה עם אובדן כושר עבודה?
עם הגיעו לגיל פרישה, תגמולי ביטוח אובדן כושר עבודה מסתיימים בדרך כלל, והמבוטח מתחיל לקבל קצבת זקנה מהביטוח הלאומי וקצבת פנסיה מקרן הפנסיה שלו. אם במהלך תקופת אובדן כושר העבודה הופקדו כספים לפנסיה (על-ידי הביטוח או קרן הפנסיה), החיסכון הפנסיוני נפגע פחות, וקצבת הזקנה תהיה גבוהה יותר.
- האם תביעת ביטוח אובדן כושר עבודה משפיעה על הפרמיות העתידיות?
ככלל, תביעת אובדן כושר עבודה אינה משפיעה על הפרמיות של הפוליסה הקיימת, שכן התנאים נקבעו מראש בחוזה הביטוח. עם זאת, היא עשויה להשפיע על היכולת לרכוש ביטוחים חדשים בעתיד או על הפרמיות של ביטוחים אלו, מכיוון שחברות הביטוח מתחשבות בהיסטוריה הרפואית והביטוחית של המבקש בעת חיתום רפואי.
