המקרה שלפנינו מציג את תביעתו של אדם שלקה בהתקף לב עקב ריב מילולי קשה. פוליסת ביטוח התאונות האישיות שהייתה ברשותו מכסה אובדן כושר עבודה הנגרם בגין תאונה – כאשר תאונה מוגדרת בפוליסה כתאונה גופנית הנגרמת על ידי אמצעי אלימות חיצוניים.
במקרה זה, איש עסקים המעסיק עובדים ומנהלים הכפופים למרותו קיים ישיבה עם אחד ממנהליו. בין השניים התפתח ריב מילולי קשה באופיו. השיחה התנהלה במה שנהוג לכנות "טונים גבוהים" והמנהל קילל את איש העסקים וגרם לו להתרגשות רבה ולרוגז. כתוצאה מן השיחה הקשה, חש איש העסקים כאבים חדים וחזקים בחזהו. לאחר שהובהל לבית החולים, נקבע כי סבל מהתקף לב קשה.
המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע הנ"ל כתאונת עבודה, אך כאשר פנה איש העסקים לחברת הביטוח הוא נתקבל בסירוב בתואנה כי הפוליסה שלו מכסה מקרים של אלימות חיצונית ישירה וגלויה לעין בלבד.
טענות חברת הביטוח
לטענת חברת הביטוח, הפוליסה של איש העסקים אינה מכסה תאונת עבודה מן הסוג שנגרם לו במקרה זה. לשון הסעיף העוסק בתאונת עבודה הנגרמת על ידי אלימות היא כדלהלן:
"כל תאונה גופנית בלתי צפויה מראש, שתיגרם אך ורק במישרין על-ידי אמצעי אלימות חיצוניים וגלויים לעין ואשר תהווה – בלי תלות בשום סיבה אחרת – את הסיבה היחידה, הישירה והמידית לאבדן כושר-העבודה של המבוטח או למותו תוך שנה אחת (לפי הלוח האזרחי) מתאריך התאונה".
במקרה המסוים שלפנינו, כך לפי חברת הביטוח, לא התקיים הסעיף מכיוון שמדובר בהתקף לב שנגרם כתוצאה מאלימות מילולית. משום כך, לא מדובר ב "אמצעי אלימות חיצוניים וגלויים לעין."
בית משפט השלום דחה את תביעתו של איש העסקים. למרות שהתקבלה הטענה בדבר היות אובדן כושר העבודה תוצאה ישירה ומיידית של האירוע פסק בית משפט השלום כי לא התקבל התנאי בדבר אמצעי אלימות. נקבע כי לשון הסעיף העוסקת ב – "אמצעי אלימות חיצוניים וגלויים לעין" אינה כוללת מתח נפשי או התרגזות הנובעים משימוש במילים, קשות ככל שיהיו. ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורו של המבוטח אולם הוא לא נואש והגיש ערעור לביהמ"ש העליון.
פסיקת בית המשפט העליון
התביעה המקורית נדחתה בגלל פסיקה שמשמעות המילה "אלימות" היא שימוש בכוח פיסי ועקב כך "אלימות מילולית" נופלת מחוץ להגדרה הלשונית של הפוליסה ומחוץ לכיסוי הניתן על ידה.
בית המשפט העליון התייחס להגדרת ההתייחסות ל-"אלימות". האם מדובר באמת אך ורק על שימוש בכוח פיסי? הדברים מטה, מתייחסים לדעת רוב השופטים ולהחלטת בית המשפט העליון.
בשפה העברית משמשת המילה "אלימות" להתייחסות הנוגעת לשימוש בכוח, אך גם על מנת לציין התנהגות בוטה ותקיפה שאינה כרוכה בהפעלת כוח פיסי. לעיתים, נהוג לדבר על אלימות רוחנית כקשה יותר מאלימות פיסית, כפי שהיא מתבטאת בין בני זוג או במקומות אחרים.
אם כך, התשובה לשאלה האם אלימות מתייחסת אך ורק לשימוש בכוח פיסי היא שלילית. עוד הוסיף בית המשפט העליון כי לשון הפוליסה אינה המקור היחיד לתכליתה.
כאשר מדברים אודות "אמצעי אלימות", אין דרישה הכרחית שהנזק ייגרם על ידי אדם אחר. יתרה מזאת, ניתן אפילו להרחיב את הפרשנות ולטעון כי גם נזק הנגרם עקב מאמץ יתר מצד הנפגע, וללא מעורבות ישירה של אדם אחר, נזק הנגרם כתוצאה מטביעה או שאיפת רעלים הוא בגדר "אמצעי אלימות" או נזק הנגרם על ידי גורם אלים.
בעקבות זאת, החליט בית המשפט העליון לקבל את ערעורו של איש העסקים ולהחזיר את התיק לבית משפט השלום על מנת לדון בתשלום פיצויי אובדן כושר העבודה המגיעים לו.
