פיצוי חפיף או פניה לעו"ד מנוסה

בשנים האחרונות ישנה תופעה הולכת ומתרחבת של השתלטות של "גופים" שונים ומשונים על פעילות שהייתה בעבר נחלתם של בעלי מקצוע. כך לדוגמא חברות הביטוח הישירות למיניהן דוחקות את רגליהם של סוכני הביטוח, חברות לטיפול בהסרת שיער, ניתוחי אף וניתוחים אסטטיים אחרים דוחקות את רגליהם של רופאים הן בביצוע חלק מהטיפולים והן בהעברת חלקו הגדול של הרווח מכיסו של הרופא אל כיסם של יזמים.

מגמה זו לא דילגה על התחום המשפטי. הפעילות העיקרית בתחום הינה בהגשת תביעות לביטוח לאומי בעיקר בתחום של הגשת תביעות לנכות מעבודה ולנכות כללית שנעשית על ידי "גופים" בעלי שמות קליטים כמו "פיצוי חפיף" המפרסמים באופן אגרסיבי בכל אמצעי התקשורת הכתובה האלקטרונית הרדיו והטלוויזיה. "גופים" אלו באמצעות קריינים שהינם אנשי תקשורת מוכרים המשדרים לכאורה סוג של אמינות פונים לציבור הרחב ומשכנעים אותו לסור למשרדיהם על מנת לגרוף ,סכומי עתק, לכאורה ללא כל מאמץ וללא כל סיכון. בעקבות פעילות של לשכת עורכי הדין ומספר החלטות שיפוטיות בנושא השתנה נוסח הקמפיין של "גופים" אלו והינם מבהירים היום כי השירות שהינם נותנים איננו משפטי אלא מימוש זכויות רפואיות.

מדובר בהבהרה שהינה מן השפה אל החוץ. המונח זכויות רפואיות לקוח כל כולו מעולם המשפט ואין ספק כי מדובר בפעולות משפטיות שגופים אלו עושים בניגוד לחוק לשכת עורכי הדין המייחד את מתן הייעוץ המשפטי לעורכי דין בלבד.

ממספר מקרים שהגיעו לטיפולי ולידיעתי עולה גם בבירור תמונה של חוסר מקצועיות בחלק לא מבוטל של המקרים כפי שיפורט בהמשך.

בדיקת התעריפים הנגבים על ידי "גופים" אלו מלמדת כי השירות הניתן על ידם יקר מזה שניתן על ידי עורכי דין ובשילוב עם העובדה שאיכות השירות הניתנת על ידי אותם גופים הינה ירודה וחלקית לא ברור מדוע מוצאים לנכון אנשים כה רבים לפנות אליהם. אחת התשובות שקבלתי מלקוח הייתה "כי הם מפרסמים הרבה בטלוויזיה"

במשרדי מצוי הסכם סטנדרטי של אחד מאותם גופים והתנאים הכספיים שבו הינם כדלקמן:-

שכר טרחה בשיעור 20% בצירוף מע"מ מגובה מענק נכות חד פעמי בתוספת 2,600 ₪ דמי פתיחת תיק, המשולמים מראש בעת פתיחת התיק ואינם מקוזזים מהתמורה. במקרה של הפסקת הטיפול על ידי הלקוח, בכל עת זכאית החברה לשכר טרחה של 10,000 ₪ כפיצוי "שאינו שנוי במחלוקת". ההסכם מבהיר כי מדובר בשירות שאיננו כולל ייעוץ משפטי, ובמידה והלקוח יזדקק לייעוץ משפטי, יהיה עליו לפנות לעורך דין כפי שייבחר על ידי הלקוח.

תנאים כספיים אלו גבוהים באופן ניכר מאלו המקובלים במשרדי עורכי דין העוסקים בתביעות מול הביטוח הלאומי. גביית שכר טרחה מראש בשיעור של 2,600 ₪ מעבר לשכר הטרחה הנקוב באחוזים מהתוצאות איננה מקובלת לחלוטין בסוג זה של תביעות וזאת מהיכרותי את התחום מזה כ- 30 שנה. אני כמו מרבית עמיתיי למקצוע איננו גובים כל תשלום מראש אלא במקרים בהם ישנו קושי יוצא דופן. בוודאי שאיננו גובים תשלום כלשהו מראש בגין תביעות רגילות לנכות מעבודה או לנכות כללית. פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין הפסקת טיפול הינה סנקציה חריפה בהסכם שכר טרחה שאיננה מקובלת אף היא.

הינה כי כן לקוח הפונה ל"גופים" אלו משלם שכר גבוה יותר מזה שהיה משלם לעורך דין. האם השירות שהינו מקבל משתווה לשירות שהיה מקבל מעורך דין? התשובה החד משמעית הינה שלילית, נהפוך הוא מדובר בשירות נחות על פי כל קנה מידה.

כפי שראינו תמורת השכר המופקע הנ"ל לא מקבל הלקוח כל שירות משפטי כך מגדיר ההסכם.

מה כן מקבל הלקוח – מילוי טופס של תביעה לנכות למוסד לביטוח לאומי. מילוי הטופס על ידי אדם חסר ידע משפטי מצריך במקרה מורכב של פחות מ 10 דקות של עריכת נתונים טכניים שמצויים בידיעת הלקוח. (פרטי זיהוי, פרטי חשבון בנק, תאריך התאונה וכו'). בנוסף ניתנת הדרכה טרם הבדיקה בוועדה.

מאידך עורך דין המטפל באותו מקרה ימלא את הטופס מתוך מחשבה על ההשלכות של הנתונים הנמסרים על ידי הלקוח לביטוח הלאומי על הליכים אחרים.

לדוגמא מילוי שגוי של הטופס או אפילו חסר עלול לשלול מהלקוח את האפשרות לקבל פיצוי נוסף, במקרה של פגיעה בתאונת דרכים או תאונת עבודה . לדוגמא אי התייחסות לעובדה שאדם נפל מרכב או החליק עקב רטיבות יכולה להיות הרסנית לגבי סיכוייו לקבל פיצוי בהליך נוסף.

בנוסף אני כמו עורכי דין רבים נוספים מלווה בדרך כלל את הלקוח לוועדה הרפואית, דואג במקרים המתאימים לצייד את הלקוח בחוות דעת רפואית, מוודא כי הליך הבדיקה בפני הוועדה תקין, מעלה טענות משפטיות ומפרט את מגבלותיו הרפואיות של הלקוח תוך הפניה למבחנים הקבועים בתקנות המוסד לבטוח לאומי לקביעת דרגת נכות הרלוונטיים לסוג הפגיעה. לאחר קבלת הפרוטוקול של הוועדה יש לבחון אותה בחינה משפטית ולהגיש ערעור במידת הצורך לוועדה רפואית לעררים.ובהמשך במקרים הרלוונטיים יש לפנות לבית הדין לעבודה. פעולות אלו אסורות על אותם גופים ואי ביצוען שולל מהנפגע זכויות בעלות השלכה כספית ניכרת.

באותם מקרים שהובאו לידיעתי בוצעו על ידי "פיצוי חפיף" זה או אחר טעויות משפטיות קשות שגרמו ללקוחות נזקים אדירים.

כך לדוגמא אדם שהוכר כנפגע עבודה בעקבות אירוע לבבי קיבל בוועדה רפואית מדרג ראשון נכות בשיעור 25%. על החלטה זו הגיש אותו אדם ערעור לוועדה רפואית לעררים. במסגרת הדיון בוועדה רפואית לעררים הודיעה הוועדה לנפגע כי בכוונתה להפחית את הנכות ולאור הוראת התקנות עצרה בשלב זה את הדיון. אותו אדם פנה "לפיצוי חפיף" וביקש את עצתם לגבי המשך ההליכים. מטעם אותו גוף שוחח עם האדם רופא (בכיר בתחומו ודמות טלוויזיונית מוכרת אך חסרת כל השכלה משפטית) אשר מסר לו כי אין לו מה לחשוש והמליץ לו להודיע לוועדה הרפואית לעררים כי ברצונו להמשיך בהליכים. האדם פעל על פי ההמלצה שקיבל . באופן מאוד לא מפתיע הפחיתה הוועדה הרפואית לעררים את נכותו ל- 5% בלבד. שווים של התקבולים שהיה אותו אדם צפוי לקבל בנכות של 25% עד אחרית ימיו הסתכמה בלמעלה מ- 600,000 ₪. לאחר שהופחתה הנכות ל- 5% לא היה אותו אדם זכאי לכל תשלום או מענק חד פעמי מכל סוג. עורך דין בקיא בתחום היה מבין מיד כי יש להפסיק ההליכים בוועדה הרפואית לעררים ו"להציל" את הקצבה.

במקרה אחר פנה למשרדי אדם שנפגע בצווארו בתאונת עבודה בשנת 2001 והמוסד לביטוח לאומי קבע לו נכות בשיעור 0% בסמוך לאחר התאונה. בשנת 2009 נפגע אותו אדם פעם נוספת בתאונת דרכים במהלך עבודתו בצווארו. משפנה אותו אדם ל "פיצוי חפיף" המליצו לו להגיש תביעה להחמרה בגין התאונה משנת 2001. פעולה זו הינה "גול עצמי" בעל עלות כספית יקרה. אם יצליח אותו אדם בהליכי החמרה הוא יקבל אמנם מענק חד פעמי בהנחה שנכותו נמוכה מ- 19% ותו לא. כאשר יפנה לחברת הבטוח בתביעת פיצויים בקשר לתאונה משנת 2009 הוא לא יקבל כל פיצוי של ממש מאחר ונכותו כולה כך נקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי נובעת מתאונה משנת 2001. מאידך, אם ימנע אותו אדם מתביעת החמרה אלא יגיש תביעה חדשה לנכות מעבודה בגין פגיעתו בשנת 2009 (תוך הסתמכות על כך שבשנת 2001 קבע המוסד לביטוח לאומי כי אין לו נכות) כי אז טובים סיכוייו לזכות באחוזי נכות עקב התאונה משנת 2009.

נכות בגין התאונה משנת 2009 יכולה להקנות לו (בנוסף למענק מאת המוסד לביטוח לאומי הדומה ואף גבוה במעט מזה שהיה מקבל בגין תביעה להחמרה) פיצוי מחברת הביטוח בסדרי גודל של 150-200,000 ₪ בהנחה של 10 אחוזי נכות לאור גילו בגין התאונה משנת 2009. לא רק שלאותו גוף אין ידע משפטי כדי להעריך ולשקול את הצעדים במקרה זה אלא שהגוף מצהיר כזכור כי איננו נותן שירות משפטי בכל מקרה.

מקרה אחר שבו מטפל משרדי בימים אלו.

אדם צעיר נפגע בתאונת עבודה בחודש ינואר הפגיעה העיקרית הייתה בידו מאחר ומדובר בעובד כפיים אין הוא כשיר בשלב זה לכל עבודה במפעל. אדם זה הגיש באמצעות "פיצוי חפיף" תביעה לגמלת נכות. המוסד לביטוח לאומי שקבע לו בחודש אפריל נכות זמנית של 30% עד סוף השנה המזכה בפיצוי חודשי של כ 1,800 ₪ בלבד מתוך שכר של 8,000 ₪ ברוטו. הנכות שקבע המוסד לביטוח הלאומי סבירה. יחד עם זאת מאחר והאדם איננו מסוגל לעבוד במצבו עומדת לו הזכות להגיש תביעה לנכה נזקק ולקבל נכות זמנית של 100% ולקבל פיצוי בסך של 6,000 ₪ נטו (75% משכרו) מדובר בהליך פשוט שנמשך כשבועיים ואיננו מחייב בדיקה חוזרת . איש ב"פיצוי חפיף" לא טרח לעדכן את אותו אדם לגבי זכויותיו. לפני כחודש עבר הנפגע ניתוח ואושפז למספר ימים. החוק מאפשר במקרה כזה, להגיש תביעה להחמרה באופן מידי, עוד לפני שמסתיימת הנכות הזמנית. כאשר התקשר אותו אדם ל"מטפלת בעניינו ב"פיצוי חפיף" קבל תשובה סטנדרטית ולא משפטית "אין מה לעשות חכה לתום הנכות הזמנית".

הייעוץ הכושל יכול היה לעלות לנפגע ,אלמלא פעל בזריזות למיצוי זכויות, בכ 35,000 ₪.

דוגמא אחרונה – לפני כשנה ליוויתי נפגע לוועדה רפואית בנתניה במסגרת ערעור על וועדה רפואית שקבעה לו 10 אחוזי נכות בגין שבר בידו ולא פסקה לו כל נכות נפשית. במהלך הוועדה גילה הפסיכיאטר עוינות וניכר היה כי הוא מזלזל בתלונות הנפגע. הוועדה עמדה לדחות את הערעור. בשלב זה "שלפנו" הפניה לניתוח נוסף ביד שהתובע שקל לבצעו ובקשנו כי תקבע נכות זמנית עד לאחר הניתוח וכך היה . הטיפול הוחזר לוועדה רפואית ובחלוף כשנה נקבעו לאותו אדם 20 אחוזי נכות אורטופדית , 20 אחוזי נכות נפשית והופעלה תקנה 15 המאפשרת הגדלת הנכות בשל תפקודיות הנכות . הנכות המשוקללת הכוללת הועמדה על 54 אחוזי נכות. שווי הכספים ששולמו וישולמו לאותו נפגע בשל גילו ושכרו הגבוה מתקרב ל 2,000,000 ₪ לעומת מענק חד פעמי של פחות מ100,000 ₪ שהיה מקבל אלמלא בקש באותה ישיבה לקבוע לו נכות זמנית. ברור של"פיצוי חפיף" אין לו את הכלים לא את הידע ואף לא את היומרה לפעול כפי שנעשה במקרה זה.

המקרים שתוארו לעיל מתועדים וניתן לבדוק נכונות האמור בהם .

לעומת זאת כאשר קרין מפורסם מתאר מקרה של חולה סרטן שנציג "פיצוי חפיף" מתקשר לבשר לו כי "קבל פיצוי של 750,000 ₪" הרי כל עו"ד טירון יבין כי מדובר במעשיה. ראשית מאחר ו"פיצוי חפיף" אינם מיצגים את האדם הרי המידע מגיע ראשית לאותו אדם ורק הוא יכול להעבירו ל"פיצוי חפיף" ולא להפך. בנוסף במחלת סרטן מדובר בזכאות לפיצוי חודשי בסכומים נמוכים בהרבה מאשר בתאונת עבודה ובתשלום רטרואקטיבי של עד שנה .הסכומים הדמיוניים הנזכרים באותם פרסומות חסרי כל בסיס אך משכנעים את האדם מן הרחוב.

יתכן ובמקרים מסוימים יש צורך בעורך דין מנוסה כדי לייעץ נכונה ללקוח. ואולם גם אם עורך הדין שבחר הלקוח איננו מקצועי דיו עומדת בפני הלקוח האפשרות לתבוע את עורך הדין בגין יעוץ רשלני. איזה סעדים יש לו לאותו לקוח כנגד "פיצוי חפיף" אשר מצהיר שאינו נותן יעוץ משפטי?!

אין מחלוקת כי אני כמו עורכי דין אחרים נפגעים כלכלית מאותם "גופים" ולכן ראוי בהחלט לקרוא שורות אלו בחשדנות. אך עדיין אדם אינטליגנטי ובעל תודעה צרכנית מינימאלית צריך לשאול את עצמו את השאלה איזה יתרון יש לו בפניה ל"גופים" אלו. השירות כאמור יקר יותר מצומצם באופן משמעותי מזה שניתן על ידי עורך דין, איננו כולל באופן מוצהר כל יעוץ משפטי אך בפועל ניתן יעוץ שגוי "לא משפטי". אם לא די בכך הרי גם האפשרות לתבוע את המטפל בתביעת רשלנות מקצועית איננה קיימת או איננה מעשית. לעומת זאת לעורכי הדין ישנו ביטוח אחריות מקצועית והם פועלים תחת ביקורת של לשכת עורכי הדין הפקחת על איכות הטיפול סבירות התעריפים ופועלת להוצאת גורמים שליליים מלשכת עורכי הדין. כמובן שאין כל גוף המפקח או מסדיר את פעולתם של אותם "גופים".

אנו נמצאים בעולם אינטרנטי דיגיטלי משתנה אך עדיין ישנן פעולות בתחום הרפואה והמשפט לפחות אשר אין זה ראוי להעבירן לטיפולם של גורמים לא מקצועיים לא אחראים ובנוסף יקרים.

לסיכום נפגעת? נפצעת? פנה לעורך דין המתמחה בתחום שסיים לימודי משפטים, מוסמך לעסוק בעריכת דין, שיש לו ביטוח אחריות מקצועית ושלווה אותך לאורך כל הדרך וזאת בשכר ראוי ולעיתים נמוך משכרם של "פיצוי חפיף".

עו"ד ונוטריון אלי הכהן.