המקרה שלפנינו שוטח את סיפורו של טייס בחברת אל על שאיבד את הראיה המרכזית בעין שמאל. כמובן שעקב כך קירקע אותו מינהל התעופה האזרחית ורשיון הטייס שלו נשלל לצמיתות.bark
הטייס, שהוא גם התובע במקרה זה, איבד את מקצועו היחיד ופנה לחברת הביטוח על מנת לקבל את התקבולים הרלוונטיים, בהתאם לפוליסת ביטוח אובדן כושר העבודה שלו.

חברת הביטוח סרבה לבקשתו בטענה כי הצהרת הבריאות שניתנה על ידי התובע לא הייתה נכונה. לטענת חברת הביטוח, התובע כבר סבל מבעיות עיניים שהחלו לפחות 13 שנים לפני מתן הצהרת הבריאות שלו.
במהלך השנים שקדמו לאובדן הראייה של התובע בעין שמאל, הוא קיבל טיפולים רפואיים ואף קיבל טיפול תרופתי וטיפולי לייזר.

טענות התובע 

לטענת התובע, הצהרת הבריאות שסיפק לחברת הביטוח ניתנה בתום לב וטענות הנגד נובעות אך ורק מתוך נסיון לנסות ולהתחמק מתשלום התגמולים המגיעים לו.

כטייס בחברת אל-על ובחיל האויר, עבר התובע בדיקות רפואיות תכופות. בדיקות אלו הנן מחמירות וקפדניות במיוחד ואינן מאפשרות למי שאינו כשיר ובריא בכל מאת האחוזים לטוס. מזמן חתימתו על הצהרת הבריאות ועד לאובדן הראיה המרכזית בעין שמאל, טס התובע שלוש שנים ברציפות, תוך שהוא עובר בהצלחה את כל הבדיקות הרפואיות הנדרשות.

הצהרת הבריאות שהתבקש למלא הייתה "הצהרת בריאות מקוצרת" שבה היה על התובע להשיב על שש שאלות בלבד. התובע, לטענתו, ענה באופן נכון ומדויק על כל ששת השאלות. כמו כן, עם חתימת הצהרת הבריאות המקוצרת נחתם גם כתב ויתור סודיות. חברת הביטוח הייתה יכולה לבדוק את מצבו ועברו הרפואיים של התובע בכל זמן נתון.

טענות חברת הביטוח

חברת הביטוח טענה כי אין לקבל את תביעת תשלומי אובדן כושר העבודה נוכח אי תשלום פרמיות ובהעדר חוות דעת של מומחה.

טענתה המרכזית של חברת הביטוח נגעה להצהרת הבריאות. לטענתה, התובע הפר את חובת הגילוי ,סיפק הצהרת בריאות כוזבת והסתיר בכוונת מרמה את העובדה כי הוא סבל מבעיות עיניים. כמו כן, טענה חברת הביטוח כי העובדה שהתובע שימש כטייס פעיל בזמן מתן ההצהרה, אינה גורעת מחובתו לגלות את מצבו הרפואי במלואו ולפרט בעיות כגון גלאוקומה ומחלת עיניים שבה מצטברים נוזלים מתחת לרשתית הנקראת CSR. בגין בעיות רפואיות אלו קורקע זמנית התובע מספר פעמים ואף קיבל טיפול רפואי.

פסיקת בית המשפט

בית המשפט קיבל את התביעה והורה לחברת הביטוח לשלם לתובע את הסכומים המגיעים לו לפי הפוליסה.

הוכח כי התובע, כמו כל טייס אחר, עבר את הבדיקות הרפואיות הדרושות, כל חצי שנה. אם המבוטח נשאל על אירועים רפואיים אשר התרחשו עד חמש שנים לפני מתן ההצהרה ועל אשפוז עד שלוש שנים לפניה, משמעות הדבר היא כי אין הוא חייב לדווח על אירועים שקרו לפני כן.

כל עוד המבוטח הצהיר על מצבו בתום לב, גם אם ללא ידיעתו קיננה בקרבו מחלה סמויה, או שלא היה לו בסיס להאמין כי מחלה עלולה לפרוץ, הרי שפוליסת אובדן כושר העבודה מכסה גם מחלות שלא ידע עליהן.

משמעות הצהרת בריאות מקוצרת היא קבלת המבוטח על ידי חברת הביטוח במצבו באותו הזמן, תוך קבלת סיכון מודע מתוך רצון להרחיב את מעגל משלמי הפרמיה.

לגבי הטענה שהיה צורך להגיש חוות דעת של מומחה, בפסיקתו קבע בית המשפט כי די שהתובע הגיש תעודת רופא הנוגעת לאובדן הראיה בעין אחת ושרשיונו נשלל עקב כך לצמיתות על מנת להוכיח שלא יוכל להתפרנס עוד ממקצועו כטייס.